בינה מלאכותית

את הספר Talking with Nature מצאתי בדוכן ספרים בדלהי, בסיומו של מסע ארוך בהודו, לפני 15 שנה.

למזלי מצאתי את הספר בסוף המסע ולא בתחילתו, ואחרי כל מה שעברתי שם הייתי פתוח כבר גם לרעיונות ״מוזרים״, כמו איש שמדבר עם סלעים, נהר וציפורים.

כשאני קורא ספרים מהסוג הזה אני משתדל להפריד בין המקור של המידע לבין המידע עצמו, אבל במקרה של הספר הזה, המסרים שהגיעו מיישויות הטבע השונות עזרו לי להתמודד עם הספקות שהיו לי לגבי מקור המידע, לדוגמא המשפט:

Let the heart know truth which the mind cannot yet comprehend. Let your heart accept, even while the mind paces in its cage of outraged belief.

תן ללב לדעת אמת שהראש שלך עדיין לא יכול להבין. תן ללב שלך לקבל, למרות שהראש עדיין כלוא בתוך הכלוב המתקומם שלו.

או המשפט:

Intelligence uses all forms through which to express. This is not mankind's privilege alone.

אינטיליגנציה מבטאת את עצמה בדרכים שונות. היא לא נחלתם הבלעדית של בני-האדם.

הספר מלא במשפטים מעוררי מחשבה מהסוג הזה, שעזרו לי לשים בצד את הראש בזמן שקראתי בו.

אבל אולי המסר המשמעותי ביותר שלקחתי איתי מספר זה, הוא האבחנה בין ״ידע״ ל״ידיעה״:

In all mankind there is that which knows. Life is not revealed by building up layer upon layer of stored information. This becomes knowledge. Knowledge is information made static. Life is revealed by "knowing". "Knowing" is information in movement, kept free, spontaneous. Science has a fixation on knowledge, particularly that which is compatible with your senses.

בכל בני האדם יש את ״זה״ שיודע. החיים לא מתגלים על-ידי בניית שכבה על גבי שכבה של מידע נצבר. מידע מהסוג הזה הופך לידע. ידע הוא מידע סטטי, החיים מתגלים על-ידי ״ידיעה״. ״ידיעה״ היא מידע בתנועה, חופשי, ספונטני. למדע יש קיבעון של ״ידע״, ספציפית ידע שתואם את החושים שלכם

נזכרתי באבחנה היפה והמעניינת הזו, בעקבות העיסוק ההולך וגובר בתקופה האחרונה בבינה מלאכותית (AI).

בינה מלאכותית מנסה בין השאר לדמות את פעולת המוח בעזרת רשתות עצבים מלאכותיות, שמדמות את הפעולה של רשתות העצבים במוח שלנו.

רשתות אלו מאומנות על כמויות עצומות של מידע, כך שכשהן נחשפות למידע חדש, הן כבר מספיק חכמות כדי לדעת לסווג ולזהות את המידע החדש שנחשפו אליו.

כמו ילד שצריך להגיד לו מה זה כיסא פעם או פעמיים, ופעם השלישית כבר ידע לזהות כיסא, גם אם הוא שונה משני הכיסאות הקודמים שראה, כי יש לו מאפיינים דומים שמשותפים לו ולשני הכיסאות האחרים (ארבע רגליים ומשענת).

ההתקדמות המהירה בתחום מעלה הרבה שאלות, בין השאר האם ומתי הבינה המלאכותית תהיה חכמה יותר מאיתנו, ומה יקרה שנגיע לנקודה זו - נקודת הסינגולריות שהגדיר ריי קורצוויל.

שאלה נוספת, שאולי יכולה לעזור לנו להתמודד עם שאלה מטרידה זו, היא השאלה האם יש הבדל ״עקרוני״ בין בינה מלאכותית לבינה אנושית, שאלה שהחזירה אותי לאבחנה שעושה הספר בין ״ידע״ ל״ידיעה״.

לבינה מלאכותית יש ידע, כמויות עצומות של ידע, אבל האם יש לה גם ידיעה ?

ידע מבוסס על מידע שנצבר בעבר, כלומר הוא ״כבול״ במימד הזמן, לעומת ידיעה שהיא תמיד ברגע הזה.

אינטואציה, יצירתיות, השראה, תובנות - כל אלו הן תכונות אנושיות שמעורב בהן גם מידע, אבל מידע שמגיע לכאורה ״משום מקום״, ולא מבוסס על לימוד או זיכרון, שנצברו אצלנו לאורך זמן.

כלומר, נראה שיש מימד נוסף של מידע שלא כבול בזמן, ולנו כאנשים יש גישה אליו ברגע הזה, גישה שאין לבינה המלאכותית.

איפה נמצא המידע הזה ? איך יש לנו גישה אליו ? למה יש לנו גישה אליו רק ברגעים מסויימים, ומה מייחד רגעים אלו מכל אותם רגעים שבהם אין לנו גישה ?

הרבה שאלות מעניינות, שאין להן כנראה תשובות פשוטות.

אבל כל עוד נזכור שיש לנו יכולת כזו ולמחשבים אין, וכל עוד נבין שיכולת זו היא חלק מהותי ממי שאנחנו, אני מאמין שנוכל גם להישמר מאותה נקודת סינגולריות, או אולי נבין שהיא בכלל לא קיימת, ושלא צריך לחשוש ממנה…

במצגת המצורפת ניסיתי לסכם את האבחנה הזו שבין ידע לידיעה.

ההתכתבות בהתחלה היא התכתבות אמיתית שקיימתי עם Chat GPT, התשובה שהוא ענה היא החלק היחיד שנוצר על ידי AI במצגת, כל השאר נוצר על ידי HI.

המסר האחרון במצגת לקוח גם הוא מהספר, ומסכם בעצם הכל:

Learn to know your Self and to understand what it implies to be human, for there is much to realize.

״למד לדעת את עצמך, והבן מה זה אומר להיות בן-אדם, כי יש הרבה מה להבין.״

רוב הטקסט במצגת לקוח מהספר, ולכן השארתי אותו באנגלית שפת המקור, את התרגומים אפשר למצוא במאמר עצמו, בציטוטים שהבאתי.

וזה ההסבר למה שרואים במצגת:

בתחילת המצגת הבאתי התכתבות אמיתית שהיתה לי כאמור עם Chat GPT, שבה שאלתי אותו מה ההבדל בין אינטיליגנציה אנושית למלאכותית.

בתשובה שלו הוא מסביר שהאינטיליגנציה המלאכותית מבוססת על אלגוריתמים ומודלים מתמטיים, לעומת אינטיליגנציה אנושית, שהיא תופעה מורכבת ועדיין לא לגמרי ברורה.

בהמשך רואים את ״הופעת האדם״, שמגיע כמובן לפני הבינה המלאכותית מבחינה כרונולוגית בציר הזמן, ושיש בו כאמור את ״זה״ שיודע.

כאשר הבינה המלאכותית מופיעה - בימינו אנו, היא ״מרעידה״ אותנו כאנשים, גורמת לנו לשאול שאלות שעד היום לא שאלנו, ואולי גם לחוש מאויימים. היכולות שלה כ״כ גדולות ומרשימות, והיא גורמת לנו להרגיש קטנים לעומתה.

אבל למעשה, הבינה המלאכותית ניזונה רק ממידע שבני אדם מייצרים, אין לה גישה לשום מידע מסוג אחר. המידע שאנחנו מייצרים מתרחש בזמן, ולכן גם המידע שיש לה ״כבול בזמן״.

יש לה ידע, אבל אין לה, להבדיל מאיתנו, ידיעה.

וממה מורכבת אותה ידיעה שיש לנו ואין לה ?

התבוננות, יצירתיות, מודעות עצמית, השראה, אינטואיציה, תשומת לב, תובנות, חדשנות.

כשאנחנו נזכרים בכל התכונות האנושית האלו, אנחנו נזכרים גם בייחודיות שלנו כבני אנוש, וב״גודל האמיתי״ שלנו ביחס לגודל של הבינה המלאכותית.

תכונות אלו מייצגות למעשה ״ידיעה ברגע הזה״ (הציר האנכי), לעומת ה״מידע הכבול בזמן״ (הציר האופקי), שממנו בלבד ניזונה הבינה המלאכותית.

המשימה שלנו אם כן, כבני אדם, היא כאמור ללמוד לדעת את עצמנו, ולהבין מה זה אומר להיות בן-אדם, כי יש הרבה מה להבין, ודווקא הבינה המלאכותית עם המגבלות שלה, יכולה לשמש עבורנו תזכורת טובה ללימוד זה.